תאורה וינטג', רטרו ועתיקה: מה ההבדל ואיך בוחרים
המילים "עתיק", "וינטג'" ו"רטרו" משמשות הרבה פעמים כאילו הן אותו דבר, אבל הן מתארות דברים שונים. ההבדל חשוב כשבוחרים מנורה, כי הוא משפיע על הסגנון, על החומרים ולפעמים גם על המחיר.
שלושת המושגים
- תאורה עתיקה: מנורות בנות כמאה שנה ויותר, מתקופת הארט נובו, הארט דקו ומה שלפניהן. פליז וברונזה יצוקים, זכוכית שנופחה ביד, לפעמים חתימה של אמן.
- תאורה וינטג': פריטים מקוריים מעשורים קרובים יותר, בערך משנות ה-40 עד ה-80. למשל מנורות עמוד מאמצע המאה עם קונוסים צבעוניים.
- תאורה רטרו: עיצוב חדש שמחקה סגנון ישן. המראה ישן, אבל הפריט עצמו חדש.
סגנונות שכדאי להכיר
ארט נובו (סביבות 1890 עד 1910): קווים מתפתלים, פרחים, דמויות נשים וזכוכית קמאו. ארט דקו (שנות ה-20 וה-30): צורות גאומטריות, זכוכית חלבית, פליז מבריק. אמצע המאה (שנות ה-50 וה-60): מתכת צבועה, קונוסים, זרועות דקות וצבעים עזים.
איך מזהים מנורה מקורית
- משקל: פליז וברונזה יצוקים כבדים בהרבה ממתכת דקה ומודרנית.
- סימני גיל: פטינה טבעית, בלאי עדין במקומות שנגעו בהם שנים.
- זכוכית: בועות קטנות וחוסר אחידות קל הם סימן לזכוכית שנופחה ביד.
- חתימה: בחלק מהאהילים יש חתימה של האמן או של בית המלאכה. גם חתימה לא תמיד מעידה על מקור, ולכן כדאי לשאול.
רוצים לדעת מאיזו תקופה מנורה מסוימת? שלחו לנו תמונה
דברו איתנו בוואטסאפ